אני מניח שאין ילד שאינו זוכר מפגש עם ניחוח הנרקיס, עם רשת עכביש מושלמת על שער הכניסה לחצר, עם חיפושית משה רבנו (מושית השבע) נחה על דש החולצה או עם צרחות היסטריה ממקק מגעיל.                                

דומה שככול שאנו מתבגרים אנו מתרחקים מהמרחב הטבעי הקרוב שלמרגלותנו, וכמו מטפס הרים עולים גבוה גבוה אל פסגת הר שממנו אפילו העצים הגדולים אינם אלה כתמי צבע. זאת, על אף שבכל עץ ומתחת לכל סלע מסתתר מיקרוקוסמוס, עולם עשיר של פלאות, חכמה ותחכום, ואולי אפילו עתידנו. אין חרק או צמח, אכיל או מזיק, שאינו יכול להעשיר את עולמנו בתחומי המזון, הרפואה, איכות הסביבה או הטכנולוגיה. אנו מתבשרים על התחממות כדור הארץ, על התפוצצות האוכלוסין, על עליית גובה פני-הים ועל המחסור במים ובאנרגיה וממשיכים להביט אל הכוכבים, לחלום כבני אלים, לשכוח ולדרוס את מה שלמרגלותנו, את עתידנו.

 

עד כאן לא אמרתי דבר חדש, וגם ה''אגד'' אינו מגלה חרק חדש או ממליץ על צמח רפואי לחליטה בתה. לא צירפתי מחקרים, לא הפלגתי בסיפורים מיתולוגיים, לא הצגתי את גלגולו של פרוק רגליים. לא רדפתי אחרי נקבה לשם הצגתה לצד הזכר ולהפך, לא הצגתי משפחה שלמה של זנים ועוד הרבה דברים שיכולתי להוסיף לא הוספתי. אינני ביולוג, טקסונום, בוטניקאי או אנטמולוג, וכמו לא די בכך - אני גם חסר סבלנות, נטול יכולות ראליות, סוליסט מוצהר, ואף גרוע מכך - הזיכרון שלי מעולה בלא לזכור דבר כמעט.

 

בגיל עשר עברנו מהשיכונים הצפופים של שכונת שפרניצק בחיפה לבית מבודד ורחוק בסוף שכונת דניה. לא היו שם שכנים או חברים, רק הרי טרשים - ירוקים ומלבלבים בחורף, יבשים וקוצניים בקיץ. ברשותי היה רק ידע מדעי בסיסי והספרות הטקסונומית היבשה לא עניינה אותי. מבחינתי, גדלתי בשום מקום ולא היה תחליף למגע הקרוב עם עקרב שחור בצנצנת, עם בצבוצו של צבעוני יחיד מתוך סבך או עם ניחוח אדמה אחרי הגשם מתובל בריח נרקיסים, קורנית בר ואלת המסטיק. את כל אלה, שהיו כמו שכניי החדשים, אי אפשר לבטא בשום ספר, מגדיר או אגד.

 

זמן רב ביטלתי כל מחשבה על הפקת מגדיר משלי. להציג בבייאנלות, במוזיאונים ובתערוכות מכובדות נראה לי הרבה פחות מורכב מלחבר ספר טקסונומי משלי. רק על איסוף המידע הייתי יכול לבזבז חיים שלמים.

בקיץ 2011, אחרי קרוב לשלושים שנה של הימנעות, התחלתי,

 

אין ביכולתי להציג את כל המידע על כל פרט ופרט. במקום זה, השתמשתי ביכולותיי הטכניות והיצירתיות. שמתי דגש רב בייחודו הצורני והאסתטי של כל פרט והוספתי כמה מילים אישיות, רישומים והגיגים. השקעתי זמן ומאמצים רבים מאוד בניסיון למצוא את שמם המלא של כל החרקים בערבית. ביולוגים ואנטמולוגים ערבים שפגשתי אמרו לי בצדק שהמשימה בלתי אפשרית. לא לכל הזנים היו שמות, ולכן נאלצתי, אחרי שנה מתסכלת של נבירה באינטרנט ובספרים בערבית, להמציא חלק מהם בעזרת ידידי עאטף חלאחלה, שגם דבריו היו בגדר המלצה בלבד.

 

אגד זה אינו תחליף לאנציקלופדיה או למגדיר מדעי ואינו עומד בסטנדרטים שלהם. האגד טיבו לפתח התעניינות אמנותית ומדעית בחלק מן הטבע העשיר שעדיין חי סביבנו

 

 

 

 

 

אגד תצוגה

סגנון העבודה שלי לפעמים מאוד אובססיבי.

הפעם זה לקח ארבע שנים.

59 הדפסים באיכות  מ ש ג ע ת .

הדפסה עפ"י הזמנה בלבד.

22x26 סניט מודפס על 32x35.5 סנטי. נייר 300 גרם איכותי.

59 prints ( high resolution ). print per-order.

22x26cm printed on a 29x38cm 300g HQ paper.

צריך להיות בשום מקום בשביל להבין שאין מקום כזה | אליעזר זוננשיין

הוצג ונרכש ע"י מוזאון ישראל. ירושלים.

Purchased and exhibited at the Israel museum, Jerusalem.

  Compare  between prints suits

Prima-Dona

"It took 4 hard years, but the reasons were obsessives.
Bounding it in to a suit, is a true relief."